קיום אחר

ימים של קיום אחר כנראה זמני חלקו מוכר וחלקו כל כך אחר התמסרות, אני כבר יודעת

זוכרת תקופות של אחר כאלה המזמינות התכנסות פוקוס אל תוך המיקרו המיקרו הוא הכל כל מה שחשוב באמת מגייסת את תודעת הערסל תנועות איטיות, מונוטוניות, מרגיעות

בין שמים לארץ

לעיתים הרגליים מנסות לפגוש את הקרקע

בניסיון לוודא שהיא עדיין שם

כל נגיעה מציפה געגוע לכל מה שאיננו

כל נגיעה מציפה דאגה לכל מה שעוד לא ידוע זמן להתקלף מהעבר לדמיין את העתיד את אותו הרגע שהרגליים יובילו את הגוף בביטחון אל הקרקע

ואז אקום, אתיישר קצת מעורפלת אתנדנד שיכורה

התודעה תנסה לתפוס את מה שהזיכרון השאיר

ואת מה שהמציאות תניח

אבל הקיום האחר, זה הזמני, אתגעגע אליו

הקיום הזה

הוא שפוי יותר איטי יותר חופשי יותר צנוע יותר מאוחד יותר

אולי משהו ממנו יישאר. הלוואי.